| אבולוציה היא תהליך של שינוי בתכונות הנורשות של אוכלוסיות יצורים חיים שנמשך על פני דורות רבים. בתהליך זה התפתחו כל היצורים החיים על פני כדור הארץ מאב קדמון משותף.
אבי התאוריה הינו צ’ארלס דרווין 1809-1882) (Charles Robert Darwin אשר הציג אותה לראשונה ב- 1859 בספרו ” על מוצא המינים“ בו ניסה להוכיח כי כל המינים הקיימים כיום התפתחו ממינים אחרים שקדמו להם בתהליך אותו כינה “הברירה הטבעית”. כיום תורת האבולוציה יותר מורכבת מכפי שהציע דרווין אך בסיסה ממשיך להתקיים. על פי תאורית האבולוציה, מוטציות אשר מתרחשות באופן אקראי בפרטים שונים באוכלוסיה, עשויות להביא ליצירת תכונות חדשות. תכונה חדשה עשויה להגביר את ההתאמה של הפרט שנושא אותה לסביבתו, זאת על ידי תרומה לשרידות שלו או ליכולת הרבייה שלו (לדוגמא על ידי הגברת המשיכה של בני זוג אליו). פרט שהינו יותר מותאם לסביבתו יתרבה יותר לעומת פרטים שפחות מותאמים לסביבתם. צאצאיו ישאו גם הם את התכונה העדיפה וכך שכיחות התכונה באוכלוסיה תלך ותגדל עם חלוף הדורות. במשך הזמן הצטברות של תכונות כאלה מביאה לשינוי בתכונות של אותו המין ועשויה להביא ליצירת מין חדש, שמותאם יותר טוב לסביבתו מאשר המין ממנו הוא נגזר. מין שסביבתו משתנה במהירות רבה יותר מיכולתו להשתנות, ואין באפשרותו למצא סביבה חלופית, עשוי להכחד, כפי שנכחדו הדינוזאורים. לפי תאורית האבולוציה כשנוצרו תנאים מתאימים לחיים על פני כדור הארץ התפתחו בתחילה צורות החיים הבסיסיות ביותר כמו חידקים וחד תאיים והם התפתחו והתפצלו עם הזמן ליצירת יצורים מורכבים כמו זוחלים, ציפורים עופות ויונקים. השימפנזה הינה היצור הקרוב ביותר לאדם המודרני מבין היצורים הקיימים כיום. עדויות לתהליך האבולוציה נמצאות בין היתר במאובנים. לדוגמא המאובןהארכיאופטריקס, שחי לפני 150 מליון שנים מהווה עדות מוחשית לכך שהעופות התפתחו בתהליך אבולוציוני מן הזוחלים. ארכיאופטריקס הוא השריד הקדום ביותר של העופות, ובמבנהו האנטומי הוא מהווה דגם מושלם של צורת ביניים בין זוחלים לעופות. עדויות נוספות הן אבולוציה מהירה בת-ימינו, לדוגמא הופעתם של חרקים מזיקים בחקלאות העמידים לחומרי הדברה שונים או חידקים המתפתחים עמידות לאנטיביוטיקה.
לעיון וקריאה נוספת באינטרנט:
|