היחידה הבסיסית של התורשה, המורכבת מרצף DNA שנמצא במקום מסוים בכרומוזום וקשורה לביטוי של תכונה מסוימת. במונחים מולקולריים, אתר ב- DNA המורכב מאזור מבני (יחידת תעתוק) ומאזורי בקרה.
לאדם יש כ-30 אלף גנים והם מהווים את המרכיב המרכזי בהתפתחותו. רב התאים שלנו מכילים את אותו גנום, אולם בהתאם לסוג התא, רק חלק מהגנים מתבטאים. כל גן הינו רצף DNA שמורכב בחלקו מאזורי בקרה שמונעים או מאפשרים את הביטוי שלו ומאזור מבני שמתועתק ל- RNA שעל פי הקוד הגנטי שלו מצורפות יחד חומצות אמינו ליצירת חלבון. החלבון שנוצר הוא הדרך לבטא את התכונה שהגן מייצג.
ביצורים דיפלואידים, כמו האדם, מופיע כל כרומוזום, חוץ מאשר כרומוזומי המין, ברב התאים פעמיים. זוגות הכרומוזומים נקראים כרומוזומים הומולוגים והם נושאים את אותם הגנים. רצף הבסיסים של גן עשוי להיות שונה בין הכרומוזומים ההומולוגים בזוג בסיסים אחד או יותר. המופע של גן בכל כרומוזום הומולוגי נקרא אלל. אללים יכולים להיות דומיננטיים או רצסיביים. אלל דומיננטי הוא זה שקובע את ביטוי התכונה. הפנוטיפ של האלל הרצסיבי יתבטא רק אם שני הכרומוזומים ההומולוגים נושאים את האלל הרצסיבי.
הימצאותם של גנים הוצעה לראשונה על ידי מנדל (1822- 1884, Gregor Mendel) באמצע המאה ה-19. מנדל חקר את מנגנון ההורשה בצמח האפונה והסיק שיש גורם שאחראי על העברת תכונות מצמח האם לצמחי הבת. למרות שמנדל לא השתמש במונח גן, הוא הציע את מנגנון ההורשה המקובל היום. המונח גן הוטבע רק מאוחר יותר.
לקריאה נוספת ועיון באינטרנט: