חלבון הנוצר בבעלי-חיים על ידי תאי מערכת החיסון כנגד גורם זר שחדר לגוף ומסוגל להיקשר אליו ובכך לזרז את חיסולו.
לנוגדן בראש ובראשונה יש תפקיד לסמן את הגורם הזר עבור תאים אחרים במערכת החיסון שמביאים לחיסולו. בנוסף, ישנם נוגדנים שמסוגלים לנטרל או לחסל גורם זר לבדם בדרכים שונות. אם כך, חשיבות המנגנון ליצירת נוגדנים היא שהם משמשים אמצעי הגנה בפני טפילים שונים.
הנוגדן נוצר כנגד אתר ספציפי (שנקרא אפיטופ) בגורם הזר ואליו הוא מתחבר. כל גורם שמעורר יצור נוגדנים שנקשרים אליו נקרא אנטיגן. גורמים שונים יכולים לעורר כנגדם יצור נוגדנים, לדוגמא חיידקים, וירוסים, פרזיטים, גורמים אלרגניים ואיברים מושתלים.
כל נוגדן מסוגל להקשר אך ורק לאפיטופ מסוים. הנוגדנים מיוצרים על ידי תאי דם לבנים מסוג B. כל תא B מייצר נוגדן מסוג אחד בלבד. מערכת חיסון פעילה של בעל חיים מייצרת אלפי נוגדנים שונים.
נוגדן כנגד אנטיגן מסוים ייווצר בגוף רק לאחר חשיפה ראשונית אליו בתהליך שעשוי לקחת זמן מה, כשבינתיים עשויה להתחולל מחלה בגוף. מתן חיסון טרם הגוף נחשף לחיידק או לוירוס גורם ליצירת נוגדנים בגוף כנגד אותו פולש אפשרי. במקרה והגוף יותקף על ידי אותו הפולש, נוגדנים שכבר קיימים בדם יזהו את התוקף הזר ומערכת החיסון תוכל לנטרל אותו במהירות.
לכל הנוגדנים מבנה משותף- מבנה דמוי האות Y המורכב מארבע חלבונים. הרכב החלבונים שב”זרועות” ה-Y הוא שמשתנה בין נוגדן לנוגדן ונותן לכל נוגדן את היחודיות שלו. לכל נוגדן שני אתרי קשירה, אחד בכל זרוע ושניהם מסוגלים להקשר לאותו האפיטופ בלבד. ישנם נוגדנים שהם צירוף של כמה מבני Y כאלו ביחד. לנוגדן כזה יהיו מספר אתרי קשירה רבים יותר אבל כולם לאותו האפיטופ.
כיום מייצרים נוגדנים באופן מלאכותי בתרביות תאים לצרכי מחקר ולצורך טיפול במחלות שונות כסרטן.
לעיון וקריאה נוספת באינטרנט: