חיים משותפים של יצורים ממינים שונים, לתועלתו של לפחות אחד מהם.
כאשר בעלי חיים, צמחים ואפילו חיידקים חיים יחד בקשר הדוק, מכונה התופעה חיי שיתוף, או סימביוזה (מיוונית = לחיות יחד). ישנם שלושה סוגים עיקרים שלקשר סימביוטי:
- סימביוזה הדדית (mutualism)- במצב זה שני היצורים נהנים מקיום הקשר.
- סימביוזה הדדית למחצה (commensalism)- במצב זה רק אחד מהצדדים מפיק תועלת בעוד שהצד השני לא נהנה אך גם לא ניזוק.
- סימביוזה טפילית (parasitism)- במצב זה צד אחד (הטפיל) נהנה על חשבון הצד האחר (המארח) וגורם לו נזק.
השותף הגדול מבין השנים נחשב לצד המארח. השותף הקטן מכונה הסימביונט והוא עשוי לשהות בתוך המארח או מחוצה לו. הרווח מקשר סימביוטי עשוי להיות יצירה משותפת של חומרים, הגנה, תזונה ועוד. לדוגמא יכולתם של בעלי חיים אוכלי צמחים לעכל מזון צמחי תודות לחידקים מפרקי תאית ששוהים בקיבתם. גם באדם שוהים חיידקים סימביונטים במערכת העיכול ובאזורים נוספים כמו בפה ועל העור. הם ניזונים מחומרים בגופנו ומספקים לנו הגנה מפני חיידקים אלימים. ישנם קשרי סימביוזה שהם הכרחיים לקיומם של השותפים בקשר או של אחד השותפים, וישנם קשרי סימביוזה שהם אינם הכרחיים, אולם מעניקים לשותפים יתרון על פני פרטים אחרים בני מינם.
ליחסי סימביוזה היתה השפעה מרכזית על תהליך האבולוציה שעברו היצורים החיים מאז הופעתם על פני כדור-הארץ. כמו כן ליחסי הסימביוזה יש תפקידים מרכזיים בהתפתחותן ובקיומן של מערכות אקולוגיות שלמות, כמו שוניות האלמוגים.
לעיון וקריאה נוספת באינטרנט: