גביש הוא מבנה מוצק בעל מבנה מסודר ומחזורי.
הגביש הוא מבנה מסודר ומחזורי והינו הצורה הנפוצה ביותר של חומר מוצק. המונח גביש מקורו מיוונית ופירושו- “קרח נקי”. נהוג למיין מוצקים לשתי קבוצות- גבישית ואמורפית. המבנה הגבישי מאופיין כצורה גיאומטרית תלת ממדית. בכל גביש, האטומים, היונים או המולקולות מסודרים באופן אחיד. ניתן להסתכל על גביש כמו על רצפה בעלת מבנה תלת ממדי שבה כל מרצפת מכילה אותם מרכיבים המסודרים בדיוק באותו האופן. לעומת זאת בחומרים אמורפיים לא קיים הסדר המאפיין גבישים, אופיים אקראי וניתן להתייחס אליהם כמו למבנה של גומי לעיסה בעל צורה לא מוגדרת.
הסידור האטומי במצב הגבישי קובע את תכונות החומר במצב מוצק. המבנה הגבישי נקבע באמצעות קרני רנטגן (קרני x) המאפשרות הדמיה של המבנה הפנימי וקביעת הסידור האטומי או המולקולרי. הסידור הינו טביעת-האצבע של המוצק. לעיתים הגבישים קשים ונראים כגרגירים קטנים לדוגמא, גבישים של מלח בישול או סוכר. כאשר מחממים את הגבישים לטמפרטורה מסוימת הגבישים ניתכים לנוזל ומאבדים את המבנה הגבישי.
קיימים חומרים המופיעים במספר צורות גבישיות. תופעה זו נקראת פולימורפיזם (פולי= הרבה מורפ = צורה). לדוגמא, יהלום, גרפיט ופולרן הן צורות פולימורפיות של היסוד פחמן, הנבדלות בסידור אטומי הפחמן במצב מוצק. הסידור השונה קובע את התכונות השונות מאוד של שלוש הצורות.
לקריאה נוספת באינטרנט: