מסה (Mass) – מילון מונחים

מסה היא תכונה של גופים חומריים. בצורה פשטנית אפשר להגדיר אותה כמדד לכמות החומר שיש בגוף. ההגדרה המדויקת מבוססת בדרך כלל על החוק השני מבין חוקי ניוטון, הקובע כי התאוצה של גוף נמצאת ביחס ישר לכוח הפועל עליו, וביחס הפוך למסתו. לפיכך, מסתו של גוף היא היחס בין הכוח שפועל עליו לבין תאוצתו של הגוף. אם כוח של ניוטון אחד הפועל על גוף מקנה לו תאוצה השווה ל-1 מטר\שנייה² אזי מסתו של הגוף הזה היא קילוגרם אחד. (יחידות מסה מקובלות נוספות הן: גרם וטון. אלף גרם שווים לקילוגרם אחד, ואלף קילוגרם שווים לטון אחד).
הגדרת המסה יכולה להתבסס גם על חוק הכבידה שקובע כי בין כל שני גופים שורר כוח משיכה, (המכונה כוח כבידה, או גרביטציה) שעוצמתו עומדת ביחס ישר למכפלת המסות של שני הגופים, וביחס הפוך למרחק ביניהם בריבוע. העובדה שהמסה המופיעה בחוק השני של ניוטון היא אותה מסה המופיעה בחוק הכבידה, היא אבן פינה בתורת היחסות הכללית.

אחת המסקנות החשובות של תורת היחסות הפרטית קובעת כי בתנאים מסוימים מסה יכולה להפוך לאנרגיה, ואנרגיה למסה, לפי “שער החליפין” המובע במשוואה E=mc², שבה m היא המסה, E היא האנרגיה השקולה לה ו-c היא מהירות האור. על פי משוואה זו קילוגרם אחד של מסה שקול כנגד 9×10¹⁶ ג’אול, שהיא כמות גדולה מאד של אנרגיה.
המשוואה E=mc² ביטלה שני חוקי טבע קלאסיים; את חוק שימור האנרגיה, ואת חוק שימור המסה שהיה חוק יסוד בכימיה. במקום שני החוקים הנפרדים הללו הופיע חוק מאוחד של שימור האנרגיה-מסה, שטוען בעצם כי המסה היא צורה של אנרגיה. הוכחות לנכונותו של החוק הזה נמצאו במחקר של תהליכים גרעיניים.