הפיסיקה היא המדע העוסק בחקר חוקי הטבע הבסיסים ביותר. עיקר עניינה הוא מחקר תכונות החומר והאנרגיה, וניסוח חוקים כמותיים ומשוואות מתמטיות המתארים את התכונות הללו. נוח לחלק את הפיסיקה לכמה תיאוריות שכל אחת מהן מתארת תחום מסוים של תופעות טבע. את התיאוריות הללו נוהגים לסווג לשתי קבוצות הנקראות פיסיקה קלאסית ופיסיקה מודרנית. הפיסיקה הקלאסית כוללת את התיאוריות הוותיקות, שניסוחן הושלם לפני סוף המאה ה-19: המכאניקה, תורת החשמל, האופטיקה והתרמודינאמיקה. הפיסיקה המודרנית כוללת תיאוריות שפותחו מתחילת המאה ה-20: תורת היחסות (הפרטית והכללית), תורת הקוונטים, התיאוריה האטומית, תורת הגרעין, תורת המצב המוצק, האסטרופיסיקה, וכמה תיאוריות חדישות שפותחו במחצית השנייה של המאה העשרים ובהן אלקטרודינמיקה קוונטית, תורת החלקיקים היסודיים ותיאורית המיתרים. יש לציין כי החלוקה לפיסיקה קלאסית ומודרנית היא בחלקה עניין של נוחות, ואין היא ממצה את כל התיאוריות הפיסיקליות. למשל, תורת הכאוס היא תיאוריה מודרנית שמבחינות מסוימות מתקשרת דווקא לפיסיקה הקלאסית.
ניסוח חוקי הפיסיקה מבוסס בדרך כלל על ביצוע ניסויים, שמובילים לניסוח תיאוריה. התיאוריה הפיסיקלית היא מערך של חוקים ונוסחאות, שאפשר להסיק אותם מכמה חוקי יסוד, כפי שהמשפטים בתיאוריה מתמטית נובעים ממספר מצומצם של אקסיומות. למשל, את המכאניקה הקלאסית אפשר לגזור משלושת חוקי ניוטון ומחוק הכבידה, ואת תורת החשמל אפשר להשתית על ארבע משוואות המכונות משוואות מקסוול.
לעיון וקריאה נוספת באינטרנט: