חלקיקי התרכובת בנויים מאטומים מסוגים שונים. תרכובת נוצרת מתגובה כימית בין שני חומרים טהורים. התרכובת היא חומר טהור. בעוד שבטבע יש מספר מוגבל (כ-100) של יסודות הרי שקיים מספר גדול מאוד של תרכובות. תכונות התרכובות שונות מתכונות היסודות שיצרו אותם. התרכובת מיוצגת באמצעות שפת הכימאים על ידי הנוסחה הכימית. אחת התרכובת המוכרת והנפוצה ביותר היא מים, התרכובת מים, בנויה מהיסודות הטהורים חמצן ומימן. המים הוא חומר במצב צבירה נוזל בטמפרטורת החדר.
התהליך הכימי ליצירת מולקולת מים הוא: (2H2(g) + O2(g) → 2H2O(l
דוגמא נוספת היא התרכובת של נתן כלורי, מלח בישול, NaCl. זוהי תרכובת יונית הבנויה מיונים חיוביים של נתרן ויונים שליליים של כלור. התרכובות יוצרות את המגוון העצום של החומרים בטבע. בטמפרטורת החדר קיימות תרכובות מוצקות (סוכר, מלח בישול), נוזליות (מים, כוהל, אצטון) או גזיות (פחמן דו חמצני, תחמוצת גופרית). קיימות תרכובות טבעיות ותרכובות רבות שהן מעשה ידי אדם, לדוגמא החומרים הפלסטיים (ניילון, פוליאתלן)
ניתן לפרק תרכובות בדרכים שונות. אחת מהדרכים לפירוק תרכובת יונית היא באמצעות העברת זרם חשמלי, תהליך המכונה אלקטרוליזה (אלקטרו – חשמל, ליזיס – פירוק). דרך נוספת היא פירוק תרכובת באמצעות חימום. התרכובת סוכרוז (סוכר) מתפרקת בחימום לתרכובת אחרת, מים, וליסוד פחמן. לתוצרי תהליך הפירוק (המים והפחמן) תכונות שונות מתכונות התרכובת שממנה הם הופקו. לעיתים תוצרי הפירוק של התרכובות הם היסודות המרכיבים את התרכובת או תרכובות אחרות פשוטות יותר.
לקריאה ועיון נוסף באינטרנט: