חור שחור הוא תחום במרחב שחומר או מידע אינם יכולים לצאת ממנו. מנקודת ראותה של תורת הכבידה של ניוטון, חומר דחוס מאוד עשוי לרתק אליו גופים, באמצעות כוח הכבידה. הארץ מושכת את כולנו אליה, ומחזיקה את האטמוספירה החיונית לעצם קיומנו, אך אפשר להימלט ממנה, אם אנו משקיעים מאמץ רב. יש כוכבים שמפעילים כבידה חזקה בהרבה. יתכן שאפילו בריחה במהירות האור לא תספיק כדי להבטיח ניתוק מסביבתם. על פי תורת היחסות הכללית של איינשטיין, שהיא תורת הכבידה התקפה, חומר דחוס כזה משנה באופן קיצוני את מבנה המרחב-זמן שבסביבתו.
אופק המאורעות: חור שחור תחום על ידי משטח סגור, המכונה “אופק המאורעות”. גוף עשוי לחדור אל החור השחור מבעד לאופק, אך אינו מסוגל לצאת משם, או לשלוח מידע לאלה שנותרו בחוץ. מצד שני, מי שצופה בגוף הנופל יראה אותו מתקרב אל האופק, אך לעולם לא יראה אותו מגיע לשם ממש.
קיומם של חורים שחורים: תורת היחסות הכללית מאפשרת באופן עקרוני את קיומם של חורים שחורים, ואינה מגבילה את המסה שלהם. עם זאת, אין מדובר באפשרות עקרונית גרידא. חור שחור הוא סוף תהליך האבולוציה של כוכבים “מסיביים” (פי עשרה ויותר ממסת השמש). השפעת חור שחור כזה על החומר שבסביבתו היא רבת עוצמה. נוסע אשר יקלע לשם יופרד למרכיביו היסודיים בעת הנפילה אל עבר החור השחור.
איך “רואים” חור שחור: אם אכן החור השחור אינו שולח אלינו מידע בכל דרך שהיא, כיצד נבחין בו? אפשר להבחין בהשפעת החור השחור על סביבתו. כל מסה משפיעה על המרחב-זמן, וכתוצאה מכך על החומר שבסביבתה. חורים שחורים שהתקבלו מקריסת כוכבים משפיעים מאוד על סביבתם.
שינויים במסה: מסתו של חור שחור גדלה ככל שחודרים אליו גופים נוספים. ואולם, חורים שחורים קורנים במהלך הזמן, ומסתם פוחתת. ואולם, אין דרך להשתמש בקרינה זו כדי לשדר מידע מן החור השחור החוצה.
לקריאה ועיון נוסף באינטרנט: