תיאור ציורי המבטא את הידלדלות שכבת האוזון בסטרטוספרה שהיא אחת השכבות באטמוספרה הנמוכה. בצילומי לוויין הדבר נראה כחור, אבל אין זה חור ממש אלא אזור שריכוז האוזון בו נמוך מאוד.
אוזון הוא גז חסר צבע, בעל ריח אופייני ופעיל מאוד מבחינה כימית. מולקולת האוזון מורכבת משלושה אטומי חמצן, ונוסחתה הכימית O3.
רוב האוזון באטמוספרה מצוי בשכבה הנקראת סטרטוספרה, המצויה בגבהים שבין 15 ל- 50 ק”מ. תרומתה העיקרית של שכבת האוזון היא ביכולתה לבלוע את הקרינה האולטרה סגולה (UV ) המגיעה מהשמש. קרינת UV היא בעלת אורך גל קצר ואנרגיה רבה. חשיפה מוגברת של יצורים חיים (צמחים, בעלי חיים ואדם) לקרינה זאת עלולה לגרום נזקים כמו: פגיעה בתאים, שינויים במבנה ה– DNA, סרטן העור ועוד.
היווצרות החיים על פני כדור הארץ כמו שאנו מכירים אותם התאפשרה במידה רבה כתוצאה מהיווצרות שכבת האוזון בסטרטוספרה, והמשך קיומם של היצורים החיים תלוי במידה רבה בשמירה על שכבה זאת.
בטבע האוזון נוצר באופן טבעי מברקים, מהתפרקויות חשמליות אחרות באטמוספרה, מהקרינה האולטרה סגולה וכן מתהליכים פוטוכימיים המשלבים פחמימנים ותחמוצות חנקן הנפלטות לאוויר כתוצאה משריפת דלקים. במצב טבעי יש איזון בין היצירה והפירוק של האוזון, כך שכמותו בסטרטוספרה נשארת פחות או יותר קבועה.
בתחילת שנות ה- 80 של המאה שעברה פורסם על הידלדלות מסוכנת של שכבת האוזון מעל יבשת אנטרקטיקה.
מה גורם להידלדלות שכבת האוזון? ממחקרים שנעשו בארצות הברית ובמדינות אחרות גילו קבוצת חומרים הנמצאים בשימוש האדם אשר פוגעים בשכבת האוזון. חומרים אלה נקראים בשם הכללי “פריאונים”. אלה חומרים נדיפים, המשמשים לקירור במזגנים ובמקררים וכחומר הודף במכלי תרסיס. הפריאונים הנפלטים לאוויר אינם נהרסים בטרופוספרה (החלק הנמוך של האטמוספרה), מגיעים לסטרטוספרה וגורמים להידלדלות שכבת האוזון דרך שורה של תהליכים כימיים. תהליכים אלה מתרחשים בעיקר על גבי חלקיקי קרח המצויים בעננים מעל הקוטב. זאת הסיב ה שה”חור” באוזון התגלה מעל אנטארקטיקה.
תופעת ה”חור” באוזון מעוררת דאגה רבה, בשנת 1987 נחתמה אמנה בין מדינות רבות בעולם שמטרתה למנוע את הפגיעה בשכבת האוזון. מדינות החתומות על האמנה (ביניהן ישראל) מחויבות להימנע משימוש בפריאונים ולהשתמש בתחליפים ידידותיים לסביבה. ואמנם מדענים מדווחים על שיקום חלקי של שכבת האוזון ומעריכים שעד שנת 2050 החור באוזון יעלם.