האם מתקרב קץ האנושות או הקץ “שלנו” בלבד?
אין מניעה שמדענים יעסקו בניבוי הקץ, עם זאת ניתן לצפות שבבואם לנבא קטסטרופות כמו התחממות כדור הארץ או התנגשות אסטרואיד בכדור הארץ, ישתמשו המדענים בטיעון הגיוני וברור הנתמך בראיות מדעיות. במאמר מוצגת ביקורת על מגמה זו של כתיבה מדעית, המכונה בפי המחבר קטסטרופיזם נאיבי אגוצנטרי.
תאים חיים יכולים לקלוט מסרים מטלפונים סלולריים. ממצא זה עולה ממחקר חדש שבו חשפו מדענים תאים חיים שגדלו במעבדה לקרינה בתחום התדרים והעוצמות של רשתות הטלפונים הסלולריים. ייתכן כי קרינה זו עשויה להיות אחד מהגורמים להיווצרות רדיקלים חופשיים בתאים.
מה מתרחש במוחנו כאשר אנו לומדים וזוכרים? האם המידע הנלמד נצרב כשינוי פיזי ברשתות עצביות. פרופ’ ידין דודאי ושותפיו הצליחו למחוק במהירות זיכרונות ארוכי טווח בחולדות. מהממצאים עולה כי הזיכרון הנו תהליך דינמי שהמוח צריך לתדלק ולתחזק ללא הרף.
כשמקררים אותם לטמפרטורה קרובה לאפס המוחלט, אטומי החומר מתנהגים כגלים, מאבדים את התכונות ה”חלקיקיות” שלהם, ומאמצים זהות קבוצתית המשותפת לכל האטומים בצבר. ממצאים אלה עשויים לסייע בפיתוח טכנולוגיות שונות כגון מיפוי של שכבות גאולוגיות לצורך איתור נפט או גילוי גלי כבידה.
למידה באמצעות פרויקטים כמנוף לפיתוח למידה, חשיבה ופתרון בעיות
באיזו מידה סייעה ההשתלמות למורים להכיר בחשיבות הלמידה באמצעות פרויקטים? האם וכיצד רכשו המורים מיומנויות חקר במהלך ההשתלמות? אילו חששות העלו לקראת הפעלת הגישה וכיצד העריכו את השפעתה על תלמידיהם? תיאור מחקר שליווה מורים מההשתלמויות ועד להפעלה בכיתות.
מדע, יצירתיות וביקורת: החקר והוראת המדע
במאמר מוצגים מאפייניו של החקר המדעי לפי תפיסתו של פרופ’ מנחם פיש, פילוסוף של המדע, בגישה המדגישה את מרכזיותה של הביקורתיות בתהליך החקר המדעי. מאמר זה הוא גרסה מקוצרת של פרק המופיע בספר: למידה בדרך החקר: אתגר מתמשך, ענת זוהר (עורכת), תשס”ז.
אילו מאפיינים חשוב לחפש באתר מדגים קיימות כדי שיתאים ללמידה חוץ כיתתית? כיצד ניתן לנצל אתר כזה לפיתוח מודעות והבנה סביבתית שלתלמידים? במאמר נמצא רקע תאורטי על קיימות וכן הצעות לסיורים באתרים מדגימי קיימות.
בתחנות הכוח הפחמיות בחדרה ובאשקלון נוצרים מעל ל 1.2- מיליון טון אפר בשנה. פסולת תעשייתית זו מהווה מטרד סביבתי שסילוקה כרוך בהוצאות כספיות גבוהות. מוצגות פעילויות מהתכנית “טבע הכימיה” שניתן לבצען עם תלמידים לשם הדגמת ניצול אפר הפחם להכנת בטון.
חי, צומח, דומם – תפיסות חלופיות של המושג “חיים” בזיקה להיסטוריה של המדע
בספר מוצעת אסטרטגיה, לשינוי בתפיסות של מושגי יסוד במדעי החיים, שמביאים אתם תלמידים לפני שהתנסו בתהליך למידה מסודר. אסטרטגיה זו, הנשענת על הגישה הקונסטרוקטיביסטית ומכוונת להתבוננות רפלקטיבית של הלומדים את תפיסותיהם ובחינתן לאור ההתפתחות ההיסטורית של רעיונות מדעיים.
ההוראה והלמידה בדרך החקר והקשיים הכרוכים ביישומם נדונים בהרחבה והעמקה בספר זה. הכותבים – חוקרים ממוסדות אקדמיים שונים בארץ, מאירים היבטים תאורטיים ומעשיים של הוראה ולמידה בדרך החקר, מציגים ניסיונות חינוכיים חדשניים ומביאים מחקרים עדכניים במגוון מקצועות לימוד.