בפתח הגיליון
הנעה והנאה בלימוד מדע וטכנולוגיה במאה – 21
שושי כהן
מינהל מדע וטכנולוגיה משקיע מאמצים רבים ופועל לקידום גורמים מעוררי מוטיבציה והנאה למען התלמידים, החל משילוב טכנולוגיות למידה המגבירות את תחושת האתגור וההרפתקה בלמידה והמסוגלות העצמית, דרך פיתוח סביבות למידה עשירות ומעוררות עניין וסקרנות, מתן כלים ומיומנויות המפתחים את המסוגלות העצמית, משימות מזמנות הצלחה ועוד.
חזית המדע
אמנון לרס
אובדן משמעותי מאוד של מזון טרי מתרחש בכל המדינות בעולם עקב פחת רב בתוצרת החקלאית הטרייה במהלך האחסון וחיי המדף. בנוסף מתרחשת ירידה באיכות התזונתית והבריאותית של התוצרת הטרייה – הפירות והירקות. פחת רב מתרחש במיוחד במדינות המתפתחות, שבהן חסרים תשתיות וידע מתאימים, אך קיים גם ברמה משמעותית במדינות המפותחות. כל זאת עקב המגבלות. הקיימות ביכולת לשמור על איכות התוצרת החקלאית הטרייה, הפרי והירק, ועקב תהליכי התכלות וריקבונות שמואצים לאחר הקטיף.
מחקרים בחינוך ובהוראת מדעים
עקרונות לטיפוח מוטיבציה ללמידה ולהישגים בחטיבת הביניים
אבי קפלן
המוטיבציה של התלמידים ללמידה היא תנאי חשוב לפחות כמו הידע והציונים בכל הנוגע לקבלה ללימודים גבוהים ומקומות עבודה ולהצלחה בהם. בעיקר בעידן שבו עולם העבודה דורש יותר ויותר יוזמה ויצירתיות, מכוונות ללמידה ולהתמודדות עם שינויים ועבודה בשיתוף פעולה עם אנשים שונים, המוטיבציה בעצמה מהווה מרכיב חשוב מאוד במאפייניהם של בוגרי מערכת החינוך וצריכה להוות מטרה מרכזית של התהליך החינוכי.
מוטיבציה ללמידה וסביבת הלימוד החוץ–כיתתית
ניר אוריון
אחד המאפיינים הבולטים של מקצוע ההוראה הוא התופעה של “שחיקת מורים”. לא צריך להיות מורה למדעים כדי לדעת שתנועה מול התנגדות יוצרת חיכוך ושחיקה. שחיקת מורים שהיא בעיקר נפשית נובעת אף היא מפעולה מול התנגדות. אחד מגורמי השחיקה הדומיננטיים של מורים הוא התנגדות התלמידים ליטול חלק ולשתף פעולה עם דרישות בית הספר.
ללמוד – לשם מה? הדגשת מטרות הלמידה בכיתה
דנה ודר-וייס
מוטיבציה היא התהליך שבו פעילות מכוונת מטרה מתחילה ונמשכת. מוטיבציה משפיעה על מה אנחנו לומדים, כמה אנחנו לומדים, איך אנחנו לומדים, איך אנחנו מרגישים לגבי הלמידה וגם לאילו הישגים אנחנו מגיעים, מדוע בסביבה מסוימת המוטיבציה של התלמידים יורדת ובאחרת לא?.
משכתבים יחד את תכנית הלימודים: שילוב מתוכנן של שאלות תלמידים בהוראה כאסטרטגיה לשימור ופיתוח מוטיבציה
גלית חגי ואילת ברעם-צברי
כדי לצמצם את הפער בין מה שתלמידים מעוניינים לדעת לבין תוכני תכנית הלימודים באותם תחומים, עקב מחקר זה אחר שילובן המתוכנן של שאלות תלמידים בהוראה בכיתות תיכון, במקצועות שאותם הם מרחיבים בבגרות. תוצאות המחקררלוונטיות להוראה בחטיבת הביניים, שכן אם מורים המכינים כיתה לבגרות הצליחו לשלב בהוראתם שאלות תלמידים, שאינן כלולות בתכנית הלימודים, הרי שקוצר הזמן וכמות החומר אינם הגורמים המגבילים את שילוב תחומי העניין של התלמידים בהוראה.
למידת מדעים כחוויה במשחקים דיגיטליים חינוכיים
איילת ויצמן
משחקי מחשב הם אחד הבילויים המועדפים על בני הנוער בארץ ובעולם, וניכר כי הם מוכנים להשקיע זמן רב במשחק מתוך מוטיבציה פנימית, בניגוד לבילוי בכיתה שנתפס אצל רבים כחוויה משעממת. בעת המשחק הילד נראה לעתים קרובות שקוע כל כולו בחוויה עד כי אינו מודע כלל לסובב אותו. תופעה זו מכונה “זרימה”- flow – חוויה אופטימלית של הנאה ומעורבות שאדם חש בעת שהוא או היא שקועים לחלוטין בפעילות מסוימת. האם ניתן לרתום את חוויית הזרימה למידה.