| גיליון 16, אוגוסט 2010
נאומה של פרופ' עדה יונת עם קבלת פרס נובל בכימיה לשנת 2009
פרס נובל לכימיה לשנת 2009 הוענק ב- 10 בדצמבר לפרופ' עדה יונת ממכון ויצמן למדע. פרופ' יונת היא האישה הרביעית שזוכה בפרס נובל בכימיה, והאישה הראשונה שזוכה בו ב- 45 השנים האחרונות.
הילד בן שלושים – חקר הגן מדכא הסרטן – p53 מדעני מכון ויצמן, מחלוצי חקר הגן מדכא הסרטן p53, שחוקרים את תכונותיו של הגן זב שלושה עשורים, משרטטים מפת דרכים בהתפתחות חקר הגורם שמעורב בכמחצית מקרי הסרטן בבני-אדם.
|
"המורה, למה כתוב בספר שבמאזניים מודדים מסה – הרי במאזנים שוקלים"
אחד ממושגי היסוד המופיעים בתכנית הלימודים למדע וטכנולוגיה בחטיבת הביניים הוא המושג "מסה". מדוע הוחלט להכניס את המושג "מסה" לתכנית הלימודים של כיתה ז'?
קשר כימי – מה זה? האם ואיך מושג זה קשור ללימודי כימיה בחטיבת הביניים?
כיצד ניתן להסביר את העובדה שחומרים נמצאים במצב צבירה נוזל או מוצק? מה מחזיק את האטומים, את היונים או את המולקולות יחד? כיצד ניתן להסביר את התופעה שמולקולת מים בנויה משלושה אטומים "מחוברים"? מהו הכוח שמחזיק את אטום החמצן ואת שני אטומי המימן יחד כמולקולה?
התשובה בשתי מילים: קשר כימי. אבל מהו קשר כימי?
האם, מתי וכיצד ניתן לשלב את המושג קשר כימי בהוראת מו"ט בחט"ב?
הערכה לשם למידה היא מעשה מורכב, הכרוך בחמישה מהלכים, בתרבות הערכה ובהקשר בית-ספרי. פרופ' מנוחה בירנבוים מתארת את המרכיבים הללו, החיוניים ללמידה ולצמיחה, ומנתחת אותם.
מדינת ישראל תשתתף בשנה הבאה (2011) בשני מחקרים בינלאומיים. מחקר פירלס, הבוחן את רמת אוריינות הקריאה של תלמידים בכיתות ד'. ומחקר טימס, הבוחן את הידע במתמטיקה ובמדעים של תלמידים בכיתות ח'. המחקרים ייערכו בקרב מדגם מייצג של בתי ספר וכיתות ברחבי מדינת ישראל (כ- 10% מבתי הספר בלבד, כיתה אחת בכל בית ספר). מטרתם של המחקרים להעריך את רמת הידע של התלמידים מנקודת מבט בינלאומית, וכן לעקוב אחר השינויים החלים בהישגי התלמידים לאורך השנים. תוצאות המבחנים והשאלונים שנלווים להם מעובדות ברמה הארצית בלבד ומשמשות את קובעי המדיניות במשרד החינוך לצורך לימוד נקודות החולשה והחוזק של המערכת כמכלול. לפיכך, לא ניתן משוב על תוצאות המבחן ברמת בית ספר, ברמת הכיתה או ברמת התלמיד.
חדשות בכלל וחדשות מדע בפרט זמינות לנו בכל מקום ובכל זמן – בעיתונים ובמגזינים, בטלוויזיה ובאינטרנט. מדענים אחדים מתלוננים על חוסר הדיוק של מידע מדעי המופיע באמצעי התקשורת, ומסיבה זו רבים מהמורים למדעים נמנעים משימוש בחדשות מדעיות בשיעוריהם. מטרתו של מאמר זה היא לעודד את המורים למדעים להשתמש במידע מדעי חדשותי וזאת משתי הסיבות האלה:
- ניתן למצוא באמצעי התקשורת מידע מדעי טוב ומדויק היכול לתרום להוראה משמעותית של המדע.
- חיפוש טעויות במידע מדעי המופיע בחדשות מדעיות יכול לשמש כנקודת מוצא לפעילויות מעניינות ומשמעותיות בכיתה.